עפ"ס
בית דין ארצי לעבודה
|
29880-05-13
09/06/2013
|
בפני השופט:
נילי ארד נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
דן גולן
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל - משרד החוץ
2. נציבות שירות המדינה
3. ראש אגף משאבי אנוש משרד החוץ מר שמעון רודד
|
| פסק-דין |
הנשיאה נילי ארד
לפניי ערעור על החלטת שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופטת אופירה דגן-טוכמכר) מיום 2.5.2013 שלא לפסול עצמה מהמשך הדיון בהליכים המתקיימים בפניה בתיק ס"ע 34857-10-11 (להלן:
התובענה).
הרקע כפי העולה מהחלטת בית הדין האזורי
2. המערער (להלן:
התובע) עובד משרד החוץ, כיהן בתפקיד נספח תרבות בברלין עד שנת 2009. טרם סיום שליחותו בברלין הגיש מועמדות לתפקידים שונים בחו"ל והמשיך לעשות כן לאחר שיבוצו לתפקיד בישראל. מועמדותו למשרות בהן התמודד נדחתה הן מן הטעם שזה לא מכבר שהה בחו"ל ועליו למלא תפקיד בארץ, הן מן הטעם שהועדפו אחרים על פניו, והן מן הטעם שלחובתו נזקף הליך משמעתי שהסתיים בנזיפה. כעבור כ - 3.5. שנים מאז סיום תפקידו בברלין מונה לתפקיד בוורשה.
3. טרם מינויו לתפקיד בוורשה הגיש התובע
תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב במסגרתה טען, כי נגרם לו נזק כספי מכך שהנתבעת נמנעה מלמנות אותו לתפקיד בחו"ל כבר בשנת 2009. על כן תבע הפרש השכר שבין השכר ששולם לו בתקופת עבודתו בארץ לבין השכר שהיה משולם לו עד הגיעו לגיל פרישה, אילו היה בתפקיד בחו"ל. בעקבות מינויו לתפקיד בחו"ל, הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה במסגרתה הבהיר התובע כי טענותיו נוגעות לתקופה בת 3.5 שנים בלבד, בהן נאלץ לשהות בישראל.
4.
המדינה טענה, כי ההחלטה שלא למנות את התובע לתפקידים שונים בחו"ל, עד למינויו בוורשה, היתה מטעמים עניינים, בין היתר על רקע הבירור המשמעתי שהתקיים בעניינו, וכי אין כל עילה להתערב בה.
מהלך הדיון בישיבת בית הדין האזורי מיום 1.5.2013
5. ביום 1.5.13 נועד דיון בפני בית הדין האזורי (השופטת אופירה דגן טוכמכר; ונציגת ציבור גב' יוכבד הוכמן שוורץ). בפתח הדיון שיקף בית הדין בפני התובע אפשרות, כי בנסיבות העניין, גם אם התביעה תתקבל (כולה או חלקה), הרי שפסק דין שבמסגרתו יידרש בית הדין לדון באירועים שכבר נשתכחו, עלול להסב לתובע יותר נזק מתועלת. במיוחד כן, נוכח העובדה שמאז הגשת התביעה המקורית השתנו הנסיבות, וכיום התובע כבר מכהן בתפקיד באירופה.
6. לאור הערת בית הדין, ביקש בא-כוח התובע כי ראש המותב תפסול עצמה מלישב בדין, וכך טען :
" בית הדין נתפס לטעות בכך שבהצעה שהוא מציע לצדדים מעלה בית הדין את ענין התנהגותו של התובע, חקירה במשטרה, אנחנו לא מנהלים כאן את התיק שהמשטרה החליטה לסגור אותו בהעדר אשמה, וזאת הטעות החד משמעית גם של הפרקליטות וגם של בית הדין ולכן אני
מבקש מכב' השופטת אופירה דגן לפסול את עצמה מכיוון שהבעת דעה כפי שהובעה בתחילת הדיון כאשר אני רואה בזה דעה חד צדדית שהתביעה שמונחת בפני בית הדין הנכבד איננה מובנת כלל וחוזרים להליכים שארעו בשנת 2007 כאשר המשטרה קבעה באופן קטגורי שהתובע והתיק שלו נסגר מחוסר אשמה, זאת הדרגה הגבוהה ביותר בסגירת תיק מול חשוד, ולכן התיק היום בא לדון בדברים אחרים והבאתי את דוח מבקר המדינה ואני אוכיח באשר לאופן המינויים ואופן פעולת ועדת המנויים במשרד החוץ, הדברים האלה מתנהלים במשך שנים באופן לא תקין.
הדברים שהובעו ולא לפרוטוקול יש בהם משום קביעת דעה מוקדמת שאיננה עניינית לתיק הזה ולמעשה הסיכוי של התובע לאחר שהדברים האלה נאמרו הוא אפסי, ולכן אבקש מכבודה לפסול את עצמה."
7. בא-כוח המדינה התנגד לבקשת הפסלות תוך שהוסיף וטען:
" האירועים שהובילו להליך המשמעתי, והיה הליך משמעתי ולא רק חקירה פלילית, הם רלבנטים לתיק, הם מפורטים בכתב ההגנה ואפילו בתצהיר של התובע. מאחר שזה עניינים רלבנטיים, ודאי שבית הדין רשאי להתייחס אליהם ברמה הלכאורית בדיון שלא לפרוטוקול".
8. בקשת בא-כוח התובע כי השופטת תפסול עצמה, נדחתה במהלך אותה ישיבה, בהחלטת השופטת אשר קבעה כך:
" לטעמי הודעתו של התובע במשטרה היא ענין רלבנטי להליך דנן, באשר אף אם הוחלט בסופו של יום לנקוט נגד התובע בהליך משמעתי שהסתיים בנזיפה ולא בהעמדה לדין פלילי, הרי שעל פני הדברים בעת שנבדקה התאמתו לתפקיד בשירות החוץ, היה מקום לשקול את הדברים שהתבררו באותה חקירה.
בית הדין הבהיר לצדדים כי על אף שניתן להשקיף על האופן בו התנהל התובע בעת ביקור להקת הנוער בברלין בדרכים שונות אפשר שהדבר לא יועיל לתובע באם יכתב בפסק דין.
אין באמור כדי ללמד על כך שבית הדין גיבש החלטה ביחס לטענתו של התובע שלפיה היה מקום למנות אותו לתפקיד כזה או אחר, הדברים יתבררו בעת שבית הדין ישמע את העדויות שיובאו בפניו.
לנוכח האמור לעיל, אינני רואה בנסיבות הענין כל עילה לפסילת המותב".
9. נוכח הודעת בא-כח התובע על כוונתו להגיש ערעור על החלטה זו ניתנה החלטת בית הדין לפיה: